דירות העמותה – מגורים לחיילים בודדים
מגורים לחיילים בודדים
עם הקמת העמותה באוגוסט 2017, שכרנו 2 דירות של 6 חדרים בשכונה הירוקה ביבנה. שנה לאחר מכן שכרנו דירה נוספת לחיילים בודדים.
באוגוסט 2022 נפתחה דירת החיילים הרביעית.
יש לנו שתי דירות מגורים לחיילים בודדים ושתי דירות לחיילות, (סה"כ מקום ל-22 חיילות וחיילים). הדירות נמצאות במרחק הליכה אחת מהשניה.
לכל חייל יש חדר נפרד.
את הדירות ריהטנו ,אבזרנו ועיצבנו ברמה גבוהה, בסיוע עסקים רבים שתרמו ועזרו לעמותה. החיילים מקבלים את כל מוצרי המזון והניקיון מהעמותה ובכל סוף שבוע/ערב חג מספקים לדירות אוכל מבושל ומאפים תרומת מתנדבות ועסקים בעיר.
כל דירה נקראת ע"ש חלל תושב העיר יבנה:
  בית מתן אסא
מתן, בנם של מיכל ואלון נולד במושב מעלה גמלא שברמת הגולן ה- 12/8/1984.
בגיל 5 עבר עם משפחתו להתגורר בבסיס חיל האויר בתל נוף.
כשמתן היה בן 14, עברה המשפחה להתגורר בעיר יבנה.
מתן למד בבית הספר התיכון במגמת אלקטרוניקה והצטיין בלימודיו.
בחודש יולי 2002 התגייס לקורס טיס מס, 150.
מתן סיים את הקורס כטייס קרב ועם תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב אותו סיים בהצטיינות.
הוא שירת כטייס סופה מבצעי (F16I) בטייסת הנגב שבבסיס חיל האויר "רמון".
בשנת 2008 סיים קורס מדריכי טיסה בבסיס חיל האויר בחצרים.
ב-22 באוקטובר 2008, מתן הדריך טיסה בגובה נמוך באזור צאלים שבנגב.
מטוס הצוקית שבו טס, פגע בקרקע והתרסק.
מתן המדריך ופרח הטיס כרמי אילן – נהרגו במקום.
מתן היה לוחם, בעל מוטיבציה גבוהה, אופטימי ומצחיק, בעל חשיבה מקורית ומבריקה. ההורים אלון ומיכל, האחיות אילת ונעה וכן האחיינים שנולדו לאחר לכתו, גאים להנציח את מורשתו בדירת חיילים בודדים זו.
  בית שחר נבון
שחר נבון בנם הבכור של סמדר וגיגי נבון נולד ב29/4/82 .
את ילדותו עשה בירושלים עד לשנת 1991 בה עברה המשפחה להתגורר ביבנה .
עם גיוסו התנדב שחר ליחידת דובדבן בה סיים הכשרתו כלוחם .
עבר לשרת בצנחנים ביחידה 890 שם סיים קורס מכי"ם ושרת כסמל מחלקה .
את סוף שירותו עשה כקצין הדרכה של הגדוד על תקן קצונה .
עם סיום שירותו עבד בבית ספר האורן בהכנה לבגרות של כיתת "אומץ ". לאחר מכן עבר קורס ברמנים ועבד שנתיים באילת . באוקטובר 2006 החל ללמוד משפטים במכללה למינהל שם בזכות מנהיגותו וכשרונו הרטורי נבחר לשמש כנציג הסטודנטים במסלול שנה א . הוא לא הספיק "ליהנות "מהבחירה מאחר ואת תכניותיו קטעה התאונה ב22/3/2007 במהלך שרות המילואים שלו בחטיבת המילואים של הצנחנים –"שועלי מרום".
שחר נפצע קשה מאד בתאונת הדרכים ולמרות שנלחם ששה חדשים על חייו כוחותיו לא עמדו לו והוא נפטר ב19/9/07.
חבריו בועד הסטודנטים ספדו לו "אבדנו מנהיג, נציג וחבר אמיתי לחיים אולם רוח לחימתך והנתינה האינסופית לא ירפו לרגע ודרך חייך מלווה ותלווה אותנו בהמשך תמיד"
אהבתו הגדולה של שחר בכל שנות בגרותו היתה נגינה בגיטרה כשהסגנון המועדף היה פריטה ספרדית קלאסית .אהבה מיוחדת היתה לו לכתבי ה'איליאדה והאודיסאה' והמחזות של ויליאם שיקספיר אותם ידע על בוריים .שחר אהב את החיים ,את המשפחה ומאד אהב את הים.
  בית צחי איטח
צחי, בן יפית ואריה. נולד ביום כ"ז בתשרי תשמ"א (7.10.1980) בדימונה. אח בכור לעמוס, אתי וליהי. ילדותו עברה עליו בעיר הולדתו דימונה. בהיותו בן עשר עברה המשפחה להתגורר במצפה רמון וזאת בעקבות האב אריה, ששירת אז בצבא הקבע בדרגת סגן אלוף כסגן מפקד בית-הספר לקצינים. צחי למד בבית-הספר היסודי "רמון" במצפה רמון. כאשר היה בכתה י' העתיקה המשפחה את מגוריה ליבנה, שם המשיך וסיים צחי את לימודיו בבית-הספר התיכון "גינסבורג". צחי למד במגמה לקרימינולוגיה והצטיין בלימודיו.
במסגרת לימודיו כתב צחי עבודת מחקר בסוציולוגיה, אשר זכתה לשבחים רבים ועסקה בנושא: המוטיבציה של בנים ללכת בעקבות אביהם ולשרת ביחידות קרביות.
צחי היה מוסיקאי מחונן, שהחל לנגן על קלידים כבר בהיותו בן שש והגיע לרמה מקצועית. הוא הפיק את מסיבת הסיום של כיתה יב' בתיכון בו למד, והשאיר אחריו כארבע מאות וחמישים פלייבקים מתנגנים ושמונה עשר שירים מוקלטים ששר עם אחותו.
הוא היה חבר במועדון הקארטה "בודוארט" ביבנה, שם התאמן בהתמדה והגיע להישגים. צחי עמד במרכז העשייה החברתית בשכבתו והיה מנהיג בקרב חבריו ביישוב.
לקראת גיוסו לצה"ל ביקש להתנדב ליחידה שהקים אביו והתקבל לפלחה"ן, פלוגת ההנדסה של 'גבעתי'. הדבר היווה עבורו סגירת מעגל והוא היה גאה מאוד. בחודש מרס 1999 התגייס לצה"ל. במסגרת מסלול הכשרתו הגיע לשירות בקו בלבנון ופלוגתו הוצבה במוצב הבופור בגזרה המזרחית של אזור הביטחון בדרום לבנון.
בפברואר 2000, יום ראשון ה-13, צחי הובא למנוחות בבית העלמין ביבנה. צחי נהרג מפגיעת טיל ישירה בעמדה בה שמר במוצב הבופור.
. הוא היה החיל האחרון שנהרג על אדמת לבנון
סמל צחי איטח בן יפית ואריה, נטמן בבית העלמין ביבנה.
  בית אוריאל מלכה – דירה החיילים השנייה.
כלאי אוריאל מלכה, בן שרה ואברהם נולד ביבנה בכ' בסיון תשל"ח, .25/6/1978
התגורר בקרני שומרון, שרת בשרות בתי הסוהר, התגייס ב-25.4.2010
הוריו ואחיו מתגוררים ביבנה.
נפל בעת מילוי תפקידו בכ"ה בכסלו תשע"א, 2/12/2010
מקום נפילה: השריפה ביערות הכרמל באזור חיפה, כרמל וגליל מערבי
מקום קבורה: יבנה – חלקה צבאית
הותיר: אשה – אורטל ושישה ילדים – טליה, שירה, תמר, שילה אברהם ואמונה. בתו אוריה נולדה לאחר מותו.
אוריאל התגייס ושירת כלוחם בגדוד 202. לאחר קורס מ"כים שובץ לפלוגה חדשה בסיירת הצנחנים , הפלנ"ג – פלוגת לחימה נגד גרילה . אוריאל שירת בסיירת הצנחנים כלוחם תחת פיקודו של רס"ן איתן בלחסן שנהרג בפעילות מבצעית בלבנון. לאחר שחרורו אוריאל ביצע שרות מילואים באופן שותף כלוחם בחטיבת הצנחנים.
בעת פרוץ מלחמת לבנון השנייה עמד אוריאל לצאת לשליחות בחו"ל עם משפחתו ולמרות שכל הציוד והריהוט נשלח כבר באוניה החליט אוריאל כי איננו משאיר את חבריו מאחור והתנדב למילואים ויצא ללחימה למרות שכבר שוחרר. אוריאל היה איש של אמת , בעל מוסר גבוה , איש שקיים את הספרא וסייפא בכל רגע בחייו , מלא בתחושת שליחות למען עם ישראל , אבא ובעל למופת , בן שכיבוד הוריו היה מעל הכול, אח תומך , מפרגן וידע לקבל כל אדם באשר הוא.
