חיילים מספרים

איליי:

המעבר ליבנה ואימוץ על ידי העמותה הייתה ההחלטה הטובה ביותר שקיבלתי בישראל. סוף סוף לחזור הביתה אחרי שבוע או שבועיים קשים בבסיס לדירה מרוהטת, אוכל וחברים כל שבוע זה משהו שלא לכל חייל בודד יש. אני מבורך שמצאתי קבוצה כה גדולה של אנשים שבאמת פותחים בפנינו את ליבם ובתיהם. אני אסיר תודה לנצח!

אביתר:

הגעתי לעמותה דרך מתיתהו, ולפי מה שהוא סיפר אני לא כל כך האמנתי שעמותה כזאת הגיונית. אני אישית ביום שבאתי לראשונה לדירה חשבתי שבאמת הכל לא אמיתי, זה היה נראה טוב מדי, שלא לדבר ביחס למה שהכרתי לפני כן בצבא, אז בכלל…. החוויה שלי הייתה באמת חיובית, להרגיש שבאמת, ואני מדגיש באמת, יש אנשים שאכפת להם מאיתנו, החיילים, ומוכנים ככה לגרום לנו להרגיש שאנחנו בעצם בבית. כל ההשקעה אם זה טיולים, אם זה ימי הולדת, חגים שבהם אתם מזמינים אותנו אליכם, או הדבר הכי פשוט, לדבר איתנו כדי שתיהיה לנו חברה לפעמים, זה דבר מדהים בעיני, ואני מאוד הערכתי את זה והערכתי (ועד היום מעריך) את אנשי העמותה… אנשים נפלאים שהיקר להם זה החיילים, ואני שמח שיש חיילים שיודעים להעריך את מה שהעמותה נותנת ולראות שזה דבר יחודי. תודה רבה על זה שנתתם לי להיות חלק.

ספיר:

את החוויה שלי מהעמותה קשה לרשום בכמה מילים , כי החוויה היא עצומה ! נכנסתי כחיילת הראשונה , קצת חרדתית קצת ביישנית אבל את החום והאהבה ואת התחושה של הבית מהיום הראשון , לא קיבלתי בשום מקום ! מהר כולם מיהרו לדאוג לי ולשאול לשלומי , דבר שמאוד הרגיע אותי . הגעתי מרקע שעברתי בו מלא מסגרות בחיים , ובתקופה לפני הכניסה לדירה חוויתי חוויה לא נעימה והייתי קרובה להשאר ללא מקום לינה , אז זכיתי והצלחתי להכנס אל העמותה היקרה הזו . בעמותה הייתי במשך שנה וחצי מהשירות שלי , בזכות העמותה שהעניקה לי את השקט הנפשי שאכן יש לי מקום להניח בו את הראש שלי זכיתי גם לסיים את השירות שלי כמו שצריך . בעמותה קיבלתי את כל החום והאהבה שצריך כדי לקבל מוטיבציה , העמותה בהחלט תרמה לי משמעותית . בנוסף גם בפאן הכלכלי , החברתי , המשפחתי , דאגו לנו לכמה שיותר כדי שלא יחסר דבר ! דבר שלא מובן מאליו. לאחר השירות בשונה מהמסגרת הצבאית , העמותה אפשרה לי להשאר עוד שנה לאחר השחרור , ולהספיק לחסוך ולהתייצב לקראת האזרחות שמחכה לי בחוץ. בסה"כ שנתיים וחצי שהייתי בתוך העמותה , ואלו השנתיים וחצי שיזכרו לי לטובה לכל החיים והעמותה באמת חלק מאוד משמעותי מחיי ועד היום , אפילו לאחר שנה העמותה דואגת לשאול לשלומנו !

מאור:

כששמעתי על העמותה בפעם הראשונה חשבתי לעצמי "למה לי לעבור למקום חדש עם אנשים שאני לא מכיר, כשאני יכול להישאר איפה שאני עכשיו"? אני גר בעמותה בגבעתיים עם אנשים שהם כבר חברים שלי ודיי התרגלתי למצב. יש לי חדר לבד, אוכל כשאני מגיע לבית , וחברים לבלות איתם. אבל משהו היה חסר במהלך השהות שלי בדירה, מעבר לכל הדברים האלו היה חסר לי משהו, או יותר נכון מישהו. הייתי צריך להרגיש שלמישהו באמת אכפת אם אכלתי או לא , אם הגעתי לבית בשלום , אם נתקעתי באיזה מקום ואין לי איך להגיע לבית ,מישהו שאני יכול לסמוך בכל מצב לא משנה מה הוא. זו היתה ההתרשמות הראשונה שלי בדירה כאשר נפגשתי ודיברתי עם עינת הפסיכולוגית של עמותה. מהשיחה הראשונה הבנתי שמדובר באנשים מסוג אחר ,כאלה שרק רוצים לעשות טוב ולעזור בכל בכל דבר אפשרי: אוכל ,בגדים ,תרופות ,בית חם ,תחומים צבאיים, ליווי לטקסים ואירועים.גם לאחר השירות הצבאי העמותה אפשרה לי להישאר בדירה עוד שנה כדי שאוכל לחסוך כסף ולקבל נחיתה רכה לאזרחות. במהלך השירות הצבאי שלי כלוחם חוויתי תקופה לא פשוטה ,אפשר לומר שבלי עזרת העמותה הייתי הולך לאיבוד. למזלי השיחה הראשונה שלי הייתה ליוסי כהן (מנהל התפעול של העמותה ואבא של החיילים) שהגיע עד אליי יחד עם ראש העמותה ( חי בן ישראל). שניהם תמכו בי ועזרו לי במשך תקופה ארוכה ,והראו לי כמות אהבה ונתינה שכמותה לא רואים כל יום. לסיכום הכרתי אנשים מיוחדים שלא פוגשים כל יום וזכיתי להכיר משפחה חדשה ועל זה אני מוקיר תודה ומודה לכם.

מתתיהו:

הייתי חייל בודד ששירת שנתיים בנחל, עברתי חלק משמעותי של השירות עם העמותה, שתמכה בי ועזרה ברגעים הקשים. "יבנה מחבקת חיילים בודדים" תמיד תשאר בלב שלי כאחת העמותות הכי טובות איפה להעביר את השירות כחייל בודד. בזכות האנשים שעוזרים בעמותה, תמיד הרגשתי בבית כשהייתי חוזר לדירה ביבנה. עד היום אני מתגעגע לאנשים המיוחדים שמרכיבים את העמותה, וממליץ "יבנה מחבקת חיילים בודדים" לכל אחד שצריך מקום בטוח ואווירה טובה. אוהב אותכם אחד אחד ומחכה רק לחזור לארץ כדי לבוא לבקר את כולם.

נבו:

היו לי כמה דירות במהלך השירות הצבאי שלי וללא ספק הרגשתי הכי נח שאפשר בדירה של העמותה ביבנה, מבחינת איכות חיים ובנוסף סביבה תומכת וחמה.

עומר:

הגעתי ליבנה אחרי תקופה שהייתי חייל בודד ונאלצתי לחפש את עצמי בין דירות. כשהגעתי וחברי העמותה קיבלו אותי באהבה הבנתי שמעכשיו אנחנו משפחה. הבית היה מדהים , כל מה שהייתי צריך אחרי שבועיים בבסיס. בנוסף לזה, היחס של השכנים אלינו היה מדהים. קיבלו אותנו באהבה ובשמחה. חברי העמותה הוכיחו את עצמם לא פעם אחת כמסגרת תומכת ומלאה בנתינה והכל בשבילנו. החיילים הבודדים. גם עכשיו, שנה וחצי שאני לא גר ביבנה אנחנו בקשר. הם מלווים אותי בחיים גם שנים אחרי.

לוקה:

ארגון החיילים הבודדים ביבנה מדהים. הדירות נחמדות מאוד והם עוזרים לנו בכל מה שאנחנו צריכים. אוכל בכל שבת, ריצות מכולת, טיולים, שיחה עם המפקדים שלנו בצבא. הכל. 5 כוכבים!